ארט גרפונקל
קול הדורות
Art Garfunkel – דרכו של אמן
Art Garfunkel הוא אחת הקולות הבולטים במוזיקה של המאה ה-20 וה-21. גדל בפורסט הילס, קווינס, ניו יורק, ופיתח מגיל צעיר את קולו האמנותי, שהשפיע על דורות של מאזינים במשך עשורים. ביוגרפיה זו מציעה הצצה לחייו של מוזיקאי שעבודתו מאופיינת ברגישות מוזיקלית, שלמות אישית ותשוקה אמנותית, ומזמינה את הקוראים לגלות את שלבי חייו, חוויותיו ויצירתו של חייו יוצא הדופן.
פּרוֹפִיל
שם
שם במה
תאריך לידה
מְקוֹם לֵידָה
מזל גלגל המזלות
הוֹרִים
שׁוֹשֶׁלֶת
אחים
אִשָׁה
יְלָדִים
מקום מגורים
הסמכה מקצועית
עיסוקים התרגלו
ארתור אירה גרפונקל
ארט גרפונקל
5 בנובמבר 1941
פורסט היל ניו יורק
עַקרָב
יעקב (ג'ק) גרפונקל
רוז גרפונקל
יהודי רומניה
יהודי מולדובה (רומניה).
1972 - 1975
לינדה גרוסמן
מאז 18 בספטמבר 1988
קתרין לוס (קים) סרמק
ארתור הבן
(נולד ב-15 בדצמבר 1990)
בו דניאל
(* 5 באוקטובר 2005)
מנהטן/אפר איסט סייד
תואר ראשון באמנויות
מאסטר בדידקטיקה
תואר שני במתמטיקה
זַמֶרֶת
שַׂחְקָן
מְשׁוֹרֵר
מורה למתמטיקה
ילדות וראשית דרכו המוזיקלית
Arthur Ira Garfunkel נולד ב־5 בנובמבר 1941 ב־Forest Hills, שבמחוז Queens בניו יורק. מאוחר יותר עבר עם הוריו לשכונת Kew Gardens Hills, הידועה ברחובותיה הירוקים ובבתיה האדומים הקלאסיים מלבנים. משפחת Garfunkel התגוררה ב־בית דו־משפחתי מלבנים אדומות ברחוב Jewel Avenue, מקום חמים ומשפחתי שיצר את זיכרונות ילדותו הראשונים.
ארט גדל עם אחיו Jules ו־Jerome במשפחה יהודית שמקורה ב־Romania ו־Moldova. אביו, Jacob "Jack" Garfunkel, עבד כסוכן מכירות נוסע, ואמו, Rose Garfunkel, טיפלה במשפחה ובבית.
כבר בילדותו ניכרה הרגישות המוזיקלית של ארט. בגיל ארבע קיבל מכשיר הקלטה, מתנה שעוררה בו עניין עמוק בצליל ובמוזיקה. הוא נהג להקליט את קולו, להשמיע את ההקלטות ולהאזין לכל פרט. כך פיתח את שמיעתו המוזיקלית והרגשתו ההרמונית. מאוחר יותר אמר: „לשיר – ובעיקר להקליט את עצמי – זה פשוט נהדר.“
ב־Kew Gardens Hills למד ארט בבית הספר Public School 164, אחר כך ב־Parsons Junior High School, ולבסוף ב־Forest Hills High School. קולו הצלול והגבוה, קול טנור, בלט כבר בגיל צעיר. הוא הופיע בהצגות בית הספר, ובכיתה ו’ השתתף בעיבוד של Alice in Wonderland — תחילתו של מסע אמנותי ארוך.
מפגש עם Paul Simon
Simon & Garfunkel הכירו זה את זה מאז ילדותם. הם גדלו באותו רובע והלכו לאותן בתי ספר. בגיל אחת עשרה גילמו את דמויות הארנב הלבן וחתול צ'שייר בהצגה בית ספרית של Alice in Wonderland. במהלך החזרות העמיקה חברותם, וArt גילה מוקדם את ההנאה שבשיתוף פעולה עם Paul.
כאשר Paul Simon שמע את Art Garfunkel שר בפעם הראשונה, הוא זיהה מיד את ההרמוניה המיוחדת שבקולותיהם. מופתעים מהקשר הטבעי הזה, הם החלו להתאמן יחד באופן קבוע. הם בילו ערבים רבים במרתף של Garfunkel, חלל מוזיקלי קטן ומאולתר, שבו Art שיפר את קולו ופיתח יחד עם Paul רעיונות חדשים לשירים.
מאוד מוקדם, Art הביא מנגינות ורעיונות משלו, שניסו יחד. הופעות בתחרויות כשרונות בבית הספר ובייצוגים קטנים סיפקו לו חוויות ראשונות על הבמה וחיזקו את חושו לביטוי, עבודת צוות ויצירתיות – תכונות שיהפכו מאוחר יותר לסימן ההיכר שלו.
המפגש והשתפותם המשותפת עם Paul Simon הניחו את היסודות לשותפות מוזיקלית יוצאת דופן וסימנו את תחילת דרכו האמנותית של Art Garfunkel.
Tom & Jerry
במהלך שנות התיכון שלו הופיע Art Garfunkel יחד עם Paul Simon תחת שם הבמה Tom & Jerry. הם בחרו בכינויים הללו מחשש ששמותיהם האמיתיים ייחשבו ל"יהודיים מדי".
כבר מגיל צעיר, Art היה ידוע ביצירת טבלאות מפורטות לכל השירים והאלמנטים המוזיקליים. מסיבה זו, Paul Simon נתן לו את הכינוי Tom Graph.
בשנת 1956, ארט ופול חתמו על חוזה הקלטות עם Big Records. בשנת 1957 הם הוציאו את הסינגל Hey Schoolgirl, שהגיע ל-מקום 49 במצעדים האמריקאיים. חברת התקליטים אימצה רשמית את השם Tom Graph עבור ההוצאה, בעוד פול קיבל את שם הבמה Jerry Landis.
כחלק מהצמד, Art Garfunkel הרחיב את הידע המוזיקלי שלו וצבר ניסיון יקר ערך באולפן בBrill Building האגדי.
הופעתם הטלוויזיונית הראשונה כ-Tom & Jerry הייתה בסוף שנות ה-50 בתוכנית Dick Clark’s American Bandstand. כבר אז ניכרה בArt Garfunkel דיוק, מוסיקליות וכושר ביטוי שהיו לאופיו הבימתי העתידי.
השכלה אקדמית
לאחר סיום התיכון, Art Garfunkel פנה ללימודים אקדמיים שפיתחו את יכולותיו האמנותיות והאנליטיות גם יחד. הוא החל ללמוד אדריכלות ב-Columbia University, אך במהרה העביר את מיקודו להיסטוריה של האמנות.
בשנת 1965 סיים את לימודיו עם Bachelor of Arts (BA) בהיסטוריה של האמנות, תוך העמקת הבנתו בעידנים וסגנונות אמנותיים ופיתוח חוש רגיש לאסתטיקה, קומפוזיציה והרמוניה חזותית – מיומנויות שישפיעו אחר כך על עבודתו המוזיקלית.
שנתיים מאוחר יותר המשיך Art Garfunkel את לימודיו ב-Teachers College של Columbia University ורכש בשנת 1967 שני תארי מאסטר: Master of Arts (MA) בחינוך מתמטי ו- Master of Arts (MA) במתמטיקה. תוכנית זו שילבה ידע פדגוגי עם חשיבה אנליטית, פתרון בעיות מסודר ועבודה מדויקת – כישורים שהשתמש בהם הן בהוראה והן בארגון פרויקטים מוזיקליים ובפיתוח שיריו שלו.
שילוב של רגישות אמנותית והכשרה אנליטית-מתמטית עיצב את חשיבתו של Art Garfunkel והניח את היסודות ליכולתו להבין מבנים מוזיקליים מורכבים, לעצב הרמוניות מדויקות וליישם רעיונות יצירתיים באופן שיטתי – תכונות שהפכו למרכזיות בקריירה המוזיקלית שלו.
Artie Garr
במהלך לימודיו באוניברסיטה, Art Garfunkel החל לפרסם את ההקלטות הראשונות שלו תחת השם הבדוי Artie Garr. פרויקט זה אפשר לו לפתח את קולו כזמר מוביל ולחקור את דקויות הטנור שלו.
בסטודיו רכש ניסיון חשוב בהקלטה, בעיבוד מוזיקלי ובפרשנות מוזיקלית. הוא ניסה צבעי צליל שונים, דינמיקה והרמוניות, למד כיצד קול וליווי כלים משלימים זה את זה, ופיתח תחושת דיוק בריתמוס, בניית משפטים מוזיקליים וביטוי – כישורים שהפכו מאוחר יותר לסימן ההיכר של זהותו האמנותית.
העבודה כ-Artie Garr איפשרה לו גם לקבל החלטות יצירתיות באופן עצמאי, לבדוק רעיונות לשירים משלו ולרכוש הבנה מקצועית ראשונית של תהליכי הקלטה בסטודיו. ניסויים אלו הניחו את היסודות לשיתוף הפעולה המאוחר עם Paul Simon ועיצבו את גישתו להפקה מוזיקלית ולשירה.
בזכות ניסיון זה, Art Garfunkel חזר ב-1962 ל-Paul Simon, מוכן לתרום את כישורי השירה שלו לשותפות המתפתחת ולהשלמת ההרמוניה של הדואו.
לימודים וחזרה למוזיקה
בשנת 1962, Art Garfunkel ו-Paul Simon חזרו לשתף פעולה – הפעם כדואו מודע ומכוון לפולק. לאחר הניסיון האישי שצבר ארט במהלך לימודיו ובפרויקטים כמו Artie Garr, הוא הביא לשותפות תחושת בשלות יותר בשירה, בהרמוניה ובמבנה המוזיקלי.
הם הופיעו תחת שמותיהם האמיתיים, מה שהיווה עבור Art Garfunkel גם חזרה מודעת לזהותו האמנותית. השילוב של כישורי כתיבת השירים של סיימון וקול הטנור של גארפנקל הניח את הבסיס לדינמיקה יצירתית חדשה. כבר בשלב זה נראו הסימנים הראשונים למה שיהפוך מאוחר יותר לקול הייחודי שלהם: שילוב של פולק, פופ והרמוניות מדויקות.
לארט, שלב זה היה בעיקר הזדמנות ליישם את הכישורים שרכש במהלך שנות הלימודים – בין אם בניסוי בסידורי שירה, פיתוח רעיונות משלו או שליטה בניואנסים של נוכחות על הבמה. במקביל, החל לשלב את החשיבה האנליטית והמבנית שרכש בלימודיו האקדמיים בעבודתו המוזיקלית, מה שאיפשר לקולו ולאינטואיציה המוזיקלית שלו לבלוט יותר.
לכן, החזרה לשיתוף פעולה עם Paul Simon לא הייתה רק צעד חזרה למוזיקה, אלא עבור Art Garfunkel רגע מכריע שבו ניסיון אמנותי, כישורים טכניים והבעה אישית התאחדו במלואם לראשונה.
הפריצה הבינלאומית
Simon & Art Garfunkel הפכו בסוף שנות ה-60 לאחד הצמדים המשפיעים ביותר בעולם המוזיקה. שירים כמו The Sound of Silence, Mrs. Robinson, The Boxer ו-Scarborough Fair הפכו להמנונים של דור שלם.
אלבום Bridge Over Troubled Water (1970) סימן את שיא הקריירה. הסינגל הנושא, שבוצע על ידי Art Garfunkel, זכה לפרסום בינלאומי. האלבום זכה בשישה פרסי גראמי, כולל "אלבום השנה", "שיר השנה" ו"הקלטת השנה".
לאחר הצלחה זו, Art Garfunkel ו-Paul Simon פנו לדרכים אמנותיות שונות.
שחקן
במהלך שנות ה-70 המוקדמות, התחיל Art Garfunkel להרחיב את ביטויו האמנותי מעבר למוזיקה והפנה את מרצו אל המשחק. בשנת 1970, גילם תפקיד בולט בסרט האנטי-מלחמתי הסאטירי Catch-22 של Mike Nichols, והראה יכולתו לגלם דמויות מורכבות ורב-ממדיות בצורה משכנעת ולהעביר רגשות בעדינות.
בשנת 1971, Garfunkel השתתף ב-Carnal Knowledge, סרט החוקר מערכות יחסים אישיות ולחצים חברתיים, והראה שוב את חושו המיוחד לניואנסים, לתזמון ולהבעה. תפקידים בולטים נוספים כוללים Bad Timing (1980), Good to Go / Short Fuse (1986), Boxing Helena (1993) ו-The Rebound (2009).
בטלוויזיה, Art Garfunkel הופיע פעמים רבות, כולל בסדרה הפופולרית Laverne & Shirley. בשנת 1998 הופיע בתפקיד אורח בסדרת הילדים Arthur כאייל זמר ("Singing Moose"), והגיע גם לקהל צעיר יותר.
תפקידים נבחרים אלו ממחישים כי Art Garfunkel אינו רק מוזיקאי, אלא גם שחקן בעל נוכחות ייחודית, כוח ביטוי וחוש במה מרשים, ותורם להקמת פרופיל האמנותי שלו על הבמה והמסך.
הוראה
מאוחר בשנת 1971 ועד תחילת 1972, לימד Art Garfunkel גיאומטריה לכיתות י' ב-Litchfield Academy בקונטיקט. עבורו, תפקיד זה היה יותר ממשרה רגילה: הוא סיפק לו הזדמנות ליישם את הידע המתמטי העמוק שצבר במהלך לימודיו, ובמקביל לפתח את כישוריו הפדגוגיים.
Art Garfunkel ראה בהוראה חוויה מעשירה שאפשרה לו להציג מושגים מורכבים בצורה ברורה ומובנת. הוא למד כיצד לארגן תוכן מאתגר, לתמוך בתלמידים באופן אישי ולבנות הסברים לוגיים ומסודרים – מיומנויות שהיו שימושיות לא רק בכיתה, אלא גם בייצור מוזיקה ובארגון פרויקטים.
בנוסף, ההוראה סיפקה לו מסגרת מובנית מחוץ למוזיקה, שאפשרה לו לחזק סבלנות, אחריות והתמדה. חודשים אלה כמורה היו חיוניים לפיתוח גישתו של Art Garfunkel לעבודה בצורה שיטתית, מסודרת ובו בזמן יצירתית, תכונות שהשפיעו באופן משמעותי על המשך הקריירה האמנותית שלו.
חזרה למופע ב-Central Park
ב-1981 הופיעו Art Garfunkel ו-Paul Simon במופע האגדי ב-Central Park בניו יורק בפני למעלה מ-500,000 אנשים. בעקבותיו יצאו לסיבוב הופעות עולמי, הקליטו אלבום כפול והופיעו בתוכנית טלוויזיה מיוחדת. אלבום משותף חדש תוכנן, אך לא הושלם; השירים נוצלו לאחר מכן על ידי Paul Simon באלבום הסולו שלו.
סופר
מגיל מוקדם הפגין Art Garfunkel כישרון בולט לביטוי כתוב לצד כישוריו המוזיקליים.
ב-1989 פרסם את האוסף Still Water: Prose Poems, סדרה של שירי פרוזה אוטוביוגרפיים. באוסף זה משקף Garfunkel חוויות אישיות, את הקריירה המוזיקלית שלו, מסעותיו ויחסיו הבין-אישיים. הטקסטים כתובים בסגנון ברור, מדויק ומינימליסטי, ומספקים תובנה על השקפותיו האישיות, הרהוריו הפנימיים וחוויותיו האמנותיות והאישיות.
ב-2017 פרסם את זיכרונותיו What Is It All but Luminous, הכוללים רפלקציות אישיות, זיכרונות ותצפיות מחייו. הספר מתאר לא רק את שלבי הקריירה המוזיקלית שלו אלא גם מספק תובנות על חוויות פרטיות, התפתחויות אמנותיות ומפגשים עם אמנים אחרים, ומעניק תמונה כוללת של רגעים מכריעים בחייו ובעבודתו היצירתית.
לאורך חייו כתב Art Garfunkel שירים רבים, אותם הציג בעיקר בהופעות ובקריאות, אך לא פרסם אותם בדפוס. כמו כן, הוא ממשיך לכתוב מאמרים וכתבות למגזינים ולפרסומים שונים, בהם הוא מציג את השקפותיו על מוזיקה, אומנות, ספרות וחוויות אישיות.
Garfunkel and Garfunkel
כבר בשנת 1997 הקליט Art Garfunkel דואט עם בנו, Art Garfunkel Jr., באלבום הסולו שלו Songs from a Parent to a Child, שיצא במקביל גם תחת הכותרת Daydream – Songs from a Father to a Child. הקלטה זו סימנה את תחילתה של קשר מוזיקלי מיוחד בין האב לבנו.
כבר בגיל הרך, Art Garfunkel ליווה את בנו על הבמה, והדריך אותו בעדינות בהופעות והכין אותו לשירה מול הקהל. בתחילה, Art Garfunkel Jr. שר רק קטעים קצרים מהשירים, ובהדרגה לקח חלקים ארוכים יותר עד שיכול היה לבצע באופן עצמאי. דרך חונכות זו, התפתחה שותפות מוזיקלית מתמשכת, שחיזקה הן את נוכחותו הבימתית של הבן והן את הקשר הייחודי בין האב לבנו.
לאורך השנים, הופיעו השניים יחד על הבמה שוב ושוב. בשנים 2021, 2022 ו-2023, הם גם הוציאו מספר דואטים באלבומים של Art Garfunkel Jr., ובסופו של דבר יצא האלבום המשותף Garfunkel and Garfunkel – Father and Son.
בהקלטות אלו, הקולות שלהם מתמזגים באופן שמעביר הן קרבה והן בגרות אמנותית. Art Garfunkel מביא עשרות שנים של ניסיון מוזיקלי – תחושת האיזון שלו, הצבעים הטונליים והעומק הרגשי של השירים. בו זמנית, נשמע בבירור עד כמה הוא העביר את האלגנטיות הקולית וההבנה המוזיקלית שלו לבנו. כך נוצר עולם מוזיקלי שבו מסורת והמשכיות, זיכרון והתחדשות, מתקיימים בהרמוניה.
Art Garfunkel גם השתתף באלבום חג המולד Advent בכמה דואטים, מה שהוסיף עומק לשירים והעביר את המורשת המוזיקלית שלו אל ההווה.
פרויקטים משותפים אלו מראים כיצד Art Garfunkel שומר על קולו האמנותי חי ועדיין מחפש דרכים חדשות למוזיקה, ומבטיח שמוזיקתו תמשיך להשפיע על פני דורות – הן בעבודותיו שלו והן בקולו של בנו.
משפחה וחיים אישיים
חייו של ארט גרפנקל מחוץ לבמה ולסטודיו מעוצבים על ידי קשרים משפחתיים חזקים ויחסים אישיים משמעותיים. מ-1972 עד 1975 היה נשוי ל-Linda Grossman, תקופה שסיפקה לו תמיכה רגשית ועזרה בקידום התפתחותו האישית והאמנותית.
בסוף שנות ה-70 חי במערכת יחסים אינטנסיבית עם השחקנית Laurie Bird, שהשפיעה על עבודתו האמנותית אך גם הציבה אתגרים אישיים, במיוחד לקראת סופה, שהצריכו השקעה רגשית רבה.
בסוף 1985 פגש ארט גרפנקל את Kim Cermak במהלך צילום הסרט Good to Go. הם התחתנו ב-18 בספטמבר 1988 ב-Brooklyn Botanic Garden. קים סרמאק, דוגמנית, זמרת ושחקנית, תומכת בו לפעמים כזמרת רקע. יחד הם מהווים משפחה יציבה, יצירתית ואוהבת.
לזוג שני בנים: Art Garfunkel Jr., שנולד ב-1990, שהראה מגיל צעיר את כישרונו המוזיקלי וירש את הקול הייחודי של אביו, ו-Beau Daniel Garfunkel, שנולד ב-2005, שגם הוא מאוד מוכשר מוזיקלית. שני ההורים הם אוהבים ותומכים באופן פעיל ביצירתיות ובכישורים המוזיקליים של ילדיהם.
המשפחה משחקת תפקיד מרכזי בחייו של גרפנקל. שיתוף הפעולה עם Art Garfunkel Jr. ממחיש כיצד הוא מעביר את מורשתו המוזיקלית וממשיך מוזיקלית בקול בנו. Beau Daniel גם זוכה לתמיכה בפיתוחו היצירתי והמוזיקלי, מה שמבטיח שהמסורת האמנותית המשפחתית נשמרת לאורך דורות.
הערה לעצמי הצעיר
יקר שלי, עצמי הצעיר,
מה אני יודע שעשוי להיות בעל ערך עבורך? לשיר מביא שמחה – דגדוג בגרון וצליל נעים ומתמשך בחדר מרוצף. השירה הייתה חברי השקט כאשר נכנסתי לחדר מלא זרים. אם תוכל לקבל את ההבדלים באחרים, שזורים בדיסוננס יפה, תעניק כוח למוזיקה, למוסיקליות ולבן זוגך.
התהילה היא ריגוש. המסיבה מתקיימת בביתך. היא עוזרת למופנם ומשלמת את החשבונות. היא נותנת דחיפה לפרויקט הנוכחי. פגשתי נשים רבות מדהימות דרך התמקדותי בתהילה ופגשתי אינספור עמיתים מוכשרים בתעשייה. ההתרגשות הייתה אמיתית! נצלת את ההזדמנות להיכנס לעולם הפתוח של האמנים – ושם היה הכיף האמיתי.
אם תתחתן, כפי שעשיתי, תתעצבן. בנים ובנות שונים. אך כאשר ההבדל הוא אתגר, הוא גם העשרה גדולה לחיים. אוהבים מרגיעים זה את זה, רוקדים יחד וממזגים בהתלהבות ליצירת חיים חדשים. זה יכריז על החצי השני של חייך. ילדים מקסימים יעניקו לך תחושת חיבור אלוהי והערצה בין שני ההורים.
ככל שתזדקן, תצא מדרכך. אולי תראה יותר ברור מהו התרומה הייחודית שלך על פני האדמה. שלי היא להיות זמר. לבך יהפוך למרכזך. תדע להבחין בין הנאות זולות לסיפוק עמוק שהושג בעבודה קשה.
איבדתי את קול השירה שלי לפני שלוש שנים (לא יודע איך). היה קשה למצוא מחדש את הצליל שלי ולחזור לבמה. אתה חייב להיות אמיץ לעשות זאת בפומבי. אז הורד את הצליל –
Art שר:
"When you’re weary, feelin’ small…"
(ציטוט מ-CBS Morning Show, 22/11/2013)
אבני דרך נוספות
Art Garfunkel פעיל אמנותית עד היום והגיע להישגים רבים לאורך הקריירה הארוכה שלו. מההצלחות המוכרות ביותר שלו ניתן למנות את Bright Eyes, All I Know ו-I Only Have Eyes for You, שירים שמציגים את קולו הייחודי של טנור ואת תחושתו המיוחדת להרמוניה ומלודיה.
בנוסף לאלבומיו, Art Garfunkel שיתף פעולה עם מוזיקאים ומלחינים ידועים, ביניהם James Taylor, Jimmy Webb, Stephen Bishop ו-Amy Grant, והדגים את הרב-גוניות האמנותית שלו ואת הפתיחות שלו להשפעות מוזיקליות חדשות. רבים משיריו שולבו בסרטים, סדרות טלוויזיה, פרסומות ומדיות נוספות, מה שאיפשר למוזיקה שלו להגיע לקהל רחב ולעצב דורות של מאזינים.
בנוסף, Art Garfunkel הופיע באופן רציף בהופעות חיות, והציג את נוכחותו על הבמה, שהרשימה את הקהל כבר בתחילת הקריירה שלו. גם השתתפותו בקונצרטים צדקניים ובפרויקטים לתמיכה במוזיקאים צעירים נחשבת לאבני דרך משמעותיות בקריירה שלו.
ההישגים והפרויקטים הללו מדגישים לא רק את עקביותו כאמן, אלא גם את יכולתו להישאר רלוונטי לאורך זמן. לאורך עשורים, Art Garfunkel פיתח את קולו האמנותי, הביא את המוזיקה שלו להקשרים חדשים והשאיר השפעה מתמשכת על סצנת הפופ והפולק.
המורשת האמנותית
Art Garfunkel נחשב לאחד האמנים הבולטים בדורו ואחת הקולות המובהקים ביותר בתולדות המוזיקה. קולו הייחודי של טנור, המשלב בהירות, חום ועומק רגשי, הפך אותו לכוכב עולמי, והשפעתו חורגת הרבה מעבר למוזיקת הפופ והפולק. בין אם כזמר, שחקן או הוגה, Art Garfunkel השאיר חותם מתמשך על הנוף התרבותי במאה ה-20 וה-21.
יצירתו האמנותית מאופיינת בדיוק, רגישות ועוצמה ביטויית עמוקה. באמצעות מוזיקה וביצועים שלו, נגעה יצירתו בדורות של מאזינים והעניקה השראה לאינספור מוזיקאים. האמנות שלו משלבת שליטה טכנית עם אינטואיציה פיוטית נדירה, מה שהופך את יצירותיו לנגישות אך גם מתוחכמות מבחינה אמנותית.
בנוסף למוזיקה, הופיע Art Garfunkel גם כשחקן, והדגים את הרב-גוניות האמנותית שלו. אך מעל לכל, הופעותיו החיות והקונצרטים עיצבו את נוכחותו הבימתית: בנעוריו החל לשיר על הבמה, ופיתח כוח ביטוי שהפך אותו, במשך למעלה מחצי מאה, למוזיקאי שמרתק קהלים ברחבי העולם.
מורשתו של Art Garfunkel כוללת את יכולתו להעביר יופי נצחי ועומק רגשי, כמו גם את השפעתו המתמשכת על המוזיקה והתרבות. הוא אמן שקולו, חזונו ונוכחותו עיצבו דורות וממשיכים להוות מקור השראה למוזיקאים וחובבי מוזיקה בעולם כולו. בכל היבט ביצירתו ניכרת חשיבותו של כוכב עולמי, ומורשתו האמנותית חורגת בהרבה מעבר ליצירותיו האישיות.